מאת אברי דותן, 4X1YV
בתחילת דרכי (בשנת 1963 לערך), נרשמתי כנער צעיר (בן 14) כחניך לתחנת המועדון של גבעתיים – 4X4HZ, ושם היכרתי את יהודה, שהיה המדריך של המועדון.
למדנו תאוריה, נהלים והתנסנו בהפעלת המשדר שהיה במקום (והתפעלנו מההסמקה של שפופרות ההספק וממיישר זרם הכספית שזהר בסגול בזמן הפעלה).
יהודה היה גם שכן שלי, וגר במרחק של שתי בתים ממני. להלן סיפור פיקנטי :
יהודה גר אז בבית בן שתי קומות וגג רעפים אדום (גבעתיים, כמו בשיר של יהורם גאון ). הוא הקים בחצר הבניין עמוד בן כ-15 מטר, והתקין שם אנטנת QUAD בת שני אלמטים (כמובן בניה עצמית, שנות השישים …). ממרפסת ביתי יכולתי לראות בקלות את האנטנה.
יום אחד,במקרה, כשצפיתי באנטנה בהתפעלות (כבר אז התפעלתי מאנטנות) , ראיתי את יהודה מטפס על העמוד ומטפל באנטנה. בהתלהבותי – הנצחתי זאת בתמונה ממצלמת הבוקס הפשוטה שהיתה לי. לאחר פיתוח התמונה (כן, היה דבר כזה), מסרתי ליהודה את התמונה, הוא שמח והודה לי.
לאחר שנים אחדות פגשתי את יהודה. בהתרגשות הוא אמר לי – "היצלת אותי". לא הבנתי וביקשתי הסבר. מסתבר שלאחר כמה שנים, העמוד קרס ברוח פתאומית חזקה. יהודה פנה לביטוח בבקשה לפיצוי , אבל בביטוח הם דחו אותו (כהרגלם) בטענה שהעמוד מבנייה עצמית לא היה חזק . יהודה היה מאוכזב ופתאום עלה במוחו רעיון : "ואם אני אוכיח לכם שהעמוד היה חזק – תשלמו לי ? " . אמרו לו כן, ואז הוא שלף את התמונה ואמר שאם העמוד החזיק אנטנה וגם אותו על העמוד – סימן שהעמוד היה חזק.
והם שילמו לו.
אזכור תמיד את יהודה כאיש חביב, מדריך טוב וחבר.
יהי זכרו ברוך.
