שרוליק הנער הצטרף לאגודת חובבי הרדיו בשנת 1950, בהיותו תלמיד בן 15.
הוא למד בתיכון מקצועי במגמת תורת הרדיו, והיה זה אך טבעי שהוא הצטרף לאגודה.
ב-1952 עבר שרוליק לקיבוץ סאסא, והביא איתו את תחביב חובבות הרדיו, למרות שבתקופה זו עדיין לא עבר בחינות לקבלת רישיון חובבי רדיו.
בסאסא פגש שרוליק את ביל, שעלה מארצות הברית.ביל עבד בעברו כאלחוטאי על ספינה של הצי השישי במלחמת העולם השניה, ורשיון האלחוט שלו הוכר ע"י משרד התקשורת . שרוליק שלח למשרד הדואר (שהיה הרשות להענקת רשיונות חובבים) את רשיון האלחוט וקיבל חזרה ממשרד הדואר רשיון דרגה א'.
שרוליק וביל הקימו במקום תחנת מועדון, שכללה משדר את"נ בנייה עצמית עם שתי שפופרות 807 , בהספק של כ-40 וואט ,כאשר מגבר שמע של הקיבוץ ,ששימש להשמעת מוזיקה בקיבוץ,עבד כאפנן. כך שימש מגבר השמע במשך ימות השבוע בתחנה ובסופי שבוע הוא חזר לשמש בתפקידו המקורי להרקדות.
לחבורה הצטרף ג'ו חובב רדיו שעלה מקנדה, ואחר כך יוסלה ,חברו לחדר של שרוליק, והתחנה נבנתה בנקודה הכי גבוהה בקיבוץ, עם אנטנות חוטיות על גג המבנה.
תוך זמן קצר הפכה התחנה בסאסא לאחת התחנות המוכרות והידועות בעולם. האנטנות הפכו לאנטנות יאגי רבות אלמנטים והגבר, וחובבים רבים מהאזור הגיעו להפעיל ולהשתתף בתחרויות בינלאומיות ומוצלחות.
בשנות ה-70 שרוליק וחברו מהקיבוץ מולה עשת פתחו עסק משותף של צילומי אופנה ופרסום בשם "סטודיו מולה הרמתי", עסק מצליח לצילומי דוגמנות ופרסומים מסחריים ובהמשך התמחה שרוליק בצילומי הצגות תיאטרון.
בכל השנים הללו שרוליק לא הזניח את חובבות הרדיו. ביתו בתל אביב היה קרוב לדירת קשבנו מיכאל גורדוס ז"ל, וכתוצאה מהפרעות של שידורי שרוליק לקשבנו, הם התקרבו והפכו לחברים טובים מאד.
שרוליק תרם רבות לאגודה ולמוסדותיה וכיהן בתפקידי ועד רבים החל מאמצע שנות השבעים ועד ימיו האחרונים, כחבר ועד, כעורך ועוד.
בשנים האחרונות התמקד שרוליק, בנוסף לפעילויותיו הרבות בועד, גם בהדרכה ובהכשרה של נוער צעיר וקירובו לחובבות הרדיו, והדריך באופן קבוע במועדון מודיעין בהצלחה רבה.
את מורשת חובבות הרדיו הנחיל שרוליק גם לשני בניו, ליאור (אמנם "רק" חובב מאזין, אך המשיך בתחומי האלקטרוניקה ויצא בסטארטאפ מוביל ,מצליח ומפתיע), וליתי ביתו הוציאה רשיון דרגה ב'.
לכתו של שרוליק הותירה עצב עמוק בלב כולנו, ונזכור אותו תמיד כאיש טכני, חובב רדיו שתרם רבות לקידום האגודה והתחביב וכחבר יקר.
יהי זכרו ברוך !
