נכתב על ידי צביקה סגל – Zvika Segal 4Z1ZV
כשאני מספר לאנשים שאני חובב רדיו, אני נשאל “מה זה בכלל” או במקרה הטוב “מה, זה עוד קיים ?”, “מי צריך את זה בעידן האינטרנט, סלולאר, פייסבוק, ווטסאפ ?”
אז בחרתי להסביר מה זה, ולמה יש מקום לתחביב המיוחד והמרתק הזה דרך הספור האישי.
בין חובבי הרדיו הוותיקים, אני נחשב “לינוקא” למרות שאיני ילד כלל ועיקר. כמי שעתיר “שריטות” ושלל תחביבים החל מטיולים בכלל וטיולי שטח בפרט, רדיפת שיטפונות, צילום ורחפנים, עשה במו ידיך מגיל צעיר בהרבה תחומים, דרך שנים רבות בתעשייה, גיליתי כי חובבות הרדיו משתלבת ומשלימה את שאר תחומי העיסוק.
עבורי לחובבות הרדיו יש לפחות 3 צדדים עיקריים:
- עסוק בבניה ואינטגרציה ברמה גבוהה של ציוד קשר ותקשורת עם מחשבים ותוכנות, עולם האינטרנט, מכניקה, בניה והתקנה ועוד ועוד. “משמן ומגרז” את גלגלי השיניים במוח…
- יצירת תקשורת לכל נקודה בארץ ובעולם בעזרת הציוד לעיל שרכשתי או בניתי, ללא תשתיות או תלות בצד שלישי.
- יצירת מעגלים חברתיים ופעילויות לרבות אתגריות בארץ ובעולם עם חוג חברתי בעל “שריטה” דומה.
במה זה שונה מסלולאר, ווטסאפ, פייסבוק ?
אז ככה… זה בראש וראשונה זה תחביב משלים, אבל גם שונה.
באפליקציות המודרניות, אתה יוצר קשר בעזרת טכנולוגיות של צד שלישי, בעיקר עם אנשים וקבוצות שאתה יודע עליהם לפני יצירת הקשר.
בקשר רדיו אתה “עולה” באוויר, קורא, ולרוב לא תדע מראש מי מאזין לך ומי יענה לך. יש כאן את האלמנט של “החידוש, הריגוש והכבוש” המאפיין צדדים אחרים בחיינו…
אתה מסיים בניה או אינטגרציה של תחנת רדיו, לוחץ על מתג השידור (PTT – PUSH TO TALK) וממתין למענה. יכול לענות לך חבר מוכר או חובב אחר לא ידוע מאזור נידח ונדיר. מי שעבר את החוויה הזאת של לבנות משהוא ולראות אותו בפעולה, יבין היטב את גודל הריגוש.
חובבי הרדיו משתמשים היום בכל התשתיות המודרניות ככלים משלימים לתחביב עצמו ואפרט את זה בהמשך.
למי זה מתאים ?
תחביב הרדיו מתאים לאנשים בכל טווח הגילים ויכול לגשר בין נכד לסבא.
בעיקר מתאים למי שמחפש עיסוק המשלב התעסקות טכנולוגית, בניה ואינטגרציה, יצירת קשר רדיו והרחבת החוג החברתי תוך השתתפות במגוון פעילויות בארץ ובעולם.
מהי תחנת חובב רדיו ?
תחנה נישאת יכולה להיות מכשיר קשר ידני ששוקל כמה מאות גרמים ובעלות של 100 שקל, דרך תחנה ניידת המותקנת ברכב ועד לתחנה בבית המורכבת משלל ציוד רדיו, אנטנות, מחשבים, ספקי כוח, ממשקים ועוד בעלויות של עשרות אלפי שקלים.
כל אחד על פי תחום התעניינותו ותקציבו.
תחנה מיטלטלת בסיסית כוללת מכשיר רדיו (מקמ”ש – מקלט משדר) בגודל של קופסת נעליים, סוללה וחתיכת חוט המשמש כאנטנה. עם ציוד כזה, ידע ותנאים הולמים ניתן לבצע קשר חובק עולם.
תחנת חובבים מודרנית עושה שימוש בשורה של כלים ממוחשבים:
- יומן תחנה ממוחשב (LOG) – בו נרשם באופן אוטומטי כל פרטי קשר שהחובב מבצע ומשם עולה לבסיסי נתונים בעולם.
- החובב מקליד את “אות הקריאה” (המזהה של החובב) לתוך תוכנת ה-LOG ומידי הוא מקבל את פרטי החובב איתו הוא מדבר, יכול להכנס לדף אינטרנטי עם פרטים שכל חובב בוחר לחלוק, מה שיאפשר לנווט בזמן קצר את השיחה לתחומי עניין משותפים. בנוסףמקבלים את מיקום תחנת החובב על המפה העולמית, המרחק אליו, כמובן מאיזו מדינה ועוד.
- CLUSTER– רשימה המתעדכנת בזמן אמיתי על ידי חובבים מאזינים ברחבי העולם (או בתקשורת סיפרתית באופן אוטומטי) ובו אות קריאה של החובב, תדר עבודה וסוג התקשורת. קליק על פרטי הקשר, והמקמ”ש “קופץ” לתדר ומוד העבודה ומוכן ליצירת הקשר.
- בסיום הקשר שולח כל חובב לחברו אישור על בצוע הקשר (קש”ל, QSL). בעבר החובב היה שולח גלויה בדואר או דרך שרותי האגודות, היום כמובן חלק גדול נשלח באופן אלקטרוני.
איזה פעילויות יש לחובבי רדיו ?
מה שיפה בחובבות הרדיו הוא שכל אחד יכול לבחור לעצמו את הפעילות המתאימה לו. חלק נכבד מהפעילויות האלו הם תחת חסות ובארגון אגודת חובבי הרדיו בישראל – הגוף שמטרתו לתמוך ולקדם את פעילות חובבי הרדיו בישראל, מול החובבים, הרשויות והארגונים בארץ ובעולם.
- הפעלה מהבית – כל אחד בזמן המתאים לו, מפעיל את הציוד “ופוצח” בקשרים בתחומי התדר, ארצות, סוגי תקשורת (דבור, מורס, סיפרתי וכו’). מאחר ויש כמה מיליוני חובבים בעולם, בכל שעה תמצא עם מי לתקשר.
- הפעלה מהרכב – חובבים רבים מחזיקים ציוד רדיו ברכב. החל מציוד לטווחים בתוך המדינה, ועד לציוד לתקשורת חובקת עולם.
- הפעלה עם ציוד מטלטל – הפעלת הציוד באתר אחר, עם או בלי חיבור לרשת החשמל המקומית (מצברים, גנרטורים), תוך פריסת אנטנות בשטח.
- תקשורת דרך לוויני חובבים – בשנים האחרונות יש פעילות ענפה כולל בבתי ספר ובני נוער של בניית לוויינים ושיגורם לחלל. חלק מהלווייניים כוללים משיבים בתדרי חובבים דרכם ניתן לקיים קשר.
- תחרויות – חובבים ברחבי העולם מנסים בתוך פרק זמן נתון ליצור מספר מירבי של קשרים. לזוכים מוענקים תעודות וגביעים.
- הפעלות מיוחדות – הפעלות לרגל אירועים, לדוגמה 70 שנה למדינת ישראל, אירוויזיון ועוד. משרד התקשורת מקצה אותות קריאה מיוחדים ועשרות אלפי חובבים מרחבי העולם יוצרים קשר עם התחנות בארץ על מנת לזכות בתעודה.
- הפעלות מאתרים מיוחדים – לדוגמא גנים לאומיים, פארקים, מגדלורים, פסגות הרים, מקומות קדושים, עתיקות ועוד. שוב, חובבים בעולם יוצרים קשרים עם המפעילים באתרים על מנת לצבור נקודות ולזכות בתעודות.
- ימי שדה – מפגשים חברתיים משולבים בהפעלת ציוד רדיו, לרוב בפארקים לאומיים או אתרים מיוחדים.
- טיולים – טיולים רגילים וטיולי שטח המשלבים הגעה למקומות מרתקים, אירוע חברתי ומשפחתי, וכמובן הפעלה למי שחושק.
- הרצאות ומפגשי העשרה – מפגשים המשלבים אירוע חברתי, טכנולוגי והרצאות בנושאים שונים. הזדמנות לחובבים להיפגש ולחלוק מחוויותיהם.
- השתתפות בתערוכת בעולם – אגודת חובבי הרדיו בישראל שומרת על מסורת רבת שנים של השתתפות והקמת ביתן אחת לשנה בתערוכת חובבי רדיו בגרמניה. עשרות חובבים מישראל ועשות אלפים מאירופה ושאר העולם נפגשים, קונים ומוכרים ציוד חדש ומשומש, הרצאות ומפגשים. גן עדן לחובבי הג’נק ובכלל.
- תשתית ממסרים בטכנולוגיות אנלוגיות וספרתיות המאפשרים יצירת קשר ממכשיר נישא כמעט בכל מקום בארץ לכל מקום בעולם, תוך שימוש שטכנולוגית האינטרנט לקישור בין רשתות ממסרים ברחבי העולם. כך למשל חובב נוחת במדינה בעולם המחוברת לרשת החובבים, כל שנדרש ממנו זה לתכנת את פרטי הממסר המקומי, ללחוץ על ה-PTT ולדבר ברשת הארצית של החובבים בישראל.
- משלחות – קבוצת חובבים מפעילה במשך תקופה של כמה ימים עד כמה שבועות מאתרים מיוחדים או נדירים. כך למשל יצא לי כחובב “ינוקא” להשתתף במשלחת שהפעילה במקום הנמוך ביותר בעולם – ים המלח, ומשלחת באפריקה, בגאנה. נאנה נחשבת למדינה נדירה יחסית עבור חובבי הרדיו בגלל מיעוט החובבים בה (2..), תשתיות אתגריות והקושי להכנס ולקבל התרי הפעלה.
- מפגשים חברתיים מזדמנים – ידועים גם כ”פרלמנט” המקומי, בו קבוצת חובבים נפגשת בבתי קפה ומחליפים חוויות ברומו של עולם..
- מפגשים על גלי האתר – בין היתר קיימת מסורת של שנים של “מפגשים בקשר” ברשת הממסרים ביום שלישי (“הגל המשודר”) וביום שבת (“שולחן עגול”) בו חובב לוקח על עצמו לנהל שיחת וועידה בין החובבים.
כפי שציינתי, מדובר במגוון רחב שלסוגי פעילויות וכל חובב מאמץ לעצמו את מה שמתאים ומענג אותו.
יש חובבים שמתמחים בהישגים בתחרויות, בצעו מאות אלפים ואף מיליוני קשרים, יש האוספים תעודות וגביעים, יש הנהנים מהפעלות בשדה והשתתפות במשלחות, יש הנהנים מבנייה ואינטגרציה של ציוד ופתרונות ויש הנהנים מהמעגלים והפעילויות החברתיות. כל אחד משלב את הפעילויות המתאימות לו.
איך נעשים חובב רדיו ?
אם הגעת עד הלום, זה הזמן לפרט.
על מנת לקבל אישור לרכוש, לייבא, להחזיק ולהפעיל ציוד רדיו יש לעבוד מבחנים ולקבל התר ממשרד התקשורת.
שימוש בספקטרום (תדרי רדיו) הוא אחד המשאבים הצפופים והאסטרטגיים של המדינות בעולם, ולכן יש הליך רישוי מסודר.
אגודת תקשורת הרדיו הישראלית מפעילה קורס מתוקשב ובנוסף מספר מפגשים פרונטליים כהכנה למבחנים ולאחר מכן הדרכה מעשית לצורך שדרוג הדרגה.
יש מספר דרגות לחובב הנבדלות בתחומי התדר וההספקים המותרים לשימוש.
חובב שעמד בדרישות מקבל אות קריאה יחודי המתחיל ב-4X או 4Z, בדומה לסימון המטוסים הישראליים ומשלב זה רשאי להפעיל ציוד על פי תנאי הרישיון שקבל.
סירטון – מהי חובבות רדיו
סרטון של האגודה הבריטית עם תרגום לעברית באדיבות דורון אביב
