שמי אמיר או”ק 4X5AR ואני חובב רדיו חדש וטירון לגמרי – עליתי לראשונה לאוויר כחובב בתחילת השנה בפעילות ה XMAS 2019 בלטרון וה QSO הראשון שאי פעם עשיתי בתור חובב וללא חונך, היה קשר CW דו צדדי עם חובב מפורטוגל.
זה היה מאוד מרגש והלב שלי הלם בחוזקה שישר קיבלתי פיילאפ ענק ובררתי מתוכו את הפורטוגלי ועשיתי אתו שיחת חובבים רגילה ב CW – דבר שבהחלט לא מקובל בתחרויות ובפעילויות מסוג זה – אבל , אמרתי לכם שאני טירון נכון?
עכשיו אני כבר יודע מה מקובל בתחרויות ופעילויות כאלה – מחליפים אותות קריאה , דיווח סתמי של 599 ואם זו תחרות אז גם החלפת מספר סידורי רץ , זהו זה ! זה הכול ! 73 TU וקריאת QRZ? לבא בתור .
אז אתם בטח שואלים את עצמכם – איך חובב טירון כמוני מסוגל לנהל שיחת חולין במורס ב QSO הראשון שלו אי פעם ?
אני אמנם חובב טירון אבל עולם הרדיו וה CW בפרט, אינם זרים לי, אני נולדתי לתוך העולם הזה . אני בן 55 וכל חיי נסבו סביב רדיו.
סבי מאיר, שנספה בשואה, היה חובב רדיו וטכנאי רדיו במקצועו והייתה לו סוכנות טלפונקן בפולין שלפני המלחמה, שמכרה ותחזקה ציוד רדיו , עבור תחנות הרדיו הממשלתיות ועבור חובבי הרדיו בפולין. זה סיפור למאמר נפרד, אבל אומר שבזכות אחוות חובבי רדיו ,סבי הצליח להבריח את משפחתו מהגטו ואבי ניצל ואני כאן כותב לכם.
זאת האווירה שנולדתי לתוכה וכילד קטן לימדתי את עצמי מורס ושידרתי לכל השכונה למכשירי ה AM שלהם. אחר כך בתיכון , למדתי במגמת רדיו בבית ספר ימי, שם למדתי מורס בצורה מסודרת במשך 4 שנים. בצבא, באופן אוטומטי כל הכיתה שלי מוצאת את עצמה בבה”ד חיל הים בקורס אלחוטני סטי”ל (מורסיסטים ) , שלאחריו במשך קצת יותר משלוש שנים, שירות כאלחוטן מורסיסט בתחנת הרדיו המושטת אח”י קשת 4XHM . התחנה כפי שהייתה מצוידת אז לפני 36 שנה היא גם במושגים של היום חלום רטוב של כל חובב רדיו .
אחרי הצבא – תפעלתי במשך כשנה את תחנת הרדיו של נמל אשדוד Ashdod Port Control , כאן סוף סוף, התחלתי לדבר ברדיו בקולי, עד אז ,חוץ מבדיקות קשר , עבדתי רק CW , RTTY ודיגיטלי, כאן, ממש התחלתי לעבוד רדיו-טלפון עם כל האוניות שהגיעו ויצאו מנמל אשדוד ובאנגלית .
בהשכלתי אני פיזיקאי ובעבודתי שממנה אני מתפרנס מזה 30 שנה אני עוסק בהתפשטות סיגנלים מהירים במעגלים מודפסים – שמה זה בעצם ? ניחשתם נכון רדיו….
אז זה הרקע שלי וביוני השנה – בכלל בגלל רחפני בנייה עצמית שעושים המון שימוש ברדיו הגעתי לצביקה סגל 4Z1ZV שהוא גם רחפניסט להתייעצות. צביקה הפנה אותי גם ל דני 4Z5SL ורון 4Z1IG ותוך כדי שאנחנו משוחחים שלושתם אומרים לי … “אמיר, איך זה שלא עשית עד היום רישיון חובב רדיו ? ” חשבתי ביני לבין עצמי ושאלתי את עצמי – באמת למה לא ?
צביקה הזמין אותי להרצאה של צורי על הקמת תחנת רדיו חדשה – ושם הכרתי גם את אבישי ZQ שסיפר לי בהתלהבות על קשר ה FT8 שעשה עם ניו זילנד וזאת הייתה הפעם הראשונה ששמעתי על FT8 . באותה הרצאה הכרתי את גם דובי 4Z4DX .
אחרי ההרצאה של צורי – התחלתי לפעול כדי להוציא רישיון ובאוקטובר 2018 נעשיתי חובב רדיו מהמניין בדרגה ב’ . כאמור בתחילת החודש עליתי לאוויר בפעילות ה XMAS 2019 ומאז אני באוויר .
כרגע אני פעיל בעיקר על 20 מטר ב FT8 ו CW. יש לי מפה בתחנה עם אזורי ה CQ וכבר יש הרבה סיכות צבעוניות נעוצות בחלקים גדולים של המפה. הכי רחוק שהגעתי, זה אינדונזיה וברזיל וגם כבר יצרתי קשר עם כל היבשות חוץ מאוסטרליה ואנטרקטיקה ….
כל ההקדמה הזאת הייתה כד לספר לכם על CW – כמו שאמרתי לכם אני פועל ב FT8 ו CW .
ב FT8 אני יכול לענות לקריאת CQ ואפילו השתכללתי ואני כבר עונה לכמה קריאות במקביל , אבל, יכול לקחת הרבה מאוד זמן עד שמושלם ה QSO , אני יכול לראות את השורה הצהובה שלי חוזרת על עצמה עד ה טיימאאוט ולא נוצר QSO . לפעמים בשעה שלימה, עם מערכת שהיא כמעט כולה אוטומטית ואלגוריתמי מחשב שבחזית המדממת של הטכנולוגיה , אני מצליח לעשות חמישה שישה קשרים … ואיזה קשרים ? החלפת אותות קריאה והחלפת דו”ח קליטה – שיאמר לזכותו, שהוא בעל ערך רב ואני ממש לומד ממנו איך אני נקלט במקומות שונים על הגלובוס . כדי לדעת את יתר הפרטים – אני חייב להשלים אותם מבסיסי נתונים מקוונים כמו qrz.com כלומר , התקשורת ב FT8 היא סגורה לחלוטין ומתוחמת היטב והיא תלויה בצורה מוחלטת במחשב ומקורות אינטרנטיים .
לעומת זאת, ב CW עוד לא קרה לי שעניתי לקריאת CQ ולא קיבלתי מענה מידי והכי כיף שאני בכלל לא צריך מחשב ולא צריך אינטרנט , זה ממש כמו בדיבור , אבל עם כל היתרונות של הקשר הדיגיטלי . אני יכול לסיים את קשר ה CW שאני יודע את שם המשתמש , את העיר שהוא גר בה, את ציוד הרדיו שלו , האנטנה , ההספק ולפעמים גם את מזג האויר והמקצוע שלו והתחביבים שלו. כבר קרה שעבדתי עם חובבים שלא נמצאים ב QRZ ואת כל המידע עליהם , יש לי רק מה QSO . אני יכול בהספק צנוע להגיע למקומות שבדיבור ב SSB רק אפשר לחלום עליהם .
היתרונות של ה CW ברורים – וחוץ מזה זה הרבה יותר כיף מאשר FT8 . אני מאוד אוהב את ה FT8 אבל לפעמים אני ממש נרדם מול המחשב שכלום לא קורה ואז אני עובר ל CW ומתעורר מיד. המוח צריך להיות חד כל הזמן והסיפוק הוא אדיר .
אז עוד לפני שעליתי לאוויר הרמתי כפפה שדוב DX ויצחק IP זרקו לעברי להרים קורס מורס באגודת חובבי הרדיו. הרמתי את הכפפה בשתי ידיים.
חשבתי לתומי, שאנשים מבוגרים שבאמת רוצים, יהיו מחויבים וישקיעו ויתאמנו וכך, אם יהיו שיעורים דו שבועיים ובמשך שבועיים ,במשך כל יום , אנשים יתאמנו יום יום, אז נוכל ב עשרה מפגשים לדעת מורס בצורה סבירה שתאפשר קליטת QSO ים במורס ואחר כך הדרך תהיה סלולה גם להשתתף ב QSO כזה. אז רק חשבתי ……
מסתבר שזה לא עובד …. אנשים לא יכולים לקחת מחויבות כזאת, יש להם חיים וזה לא צבא, אני לא יכול להכריח ולהשאיר שבת מי שלא מתאמן. לשיעור הראשון הגיעו יותר מ30 חובבים , לשני הגיעו 15 ומהשלישי ואילך, יש לי בממוצע 5 תלמידים בשיעור. אילו לא תמיד אותם חמישה תלמידים, אז יש כרגע גרעין של כ 10 חובבים שאני מאמין בכל ליבי שהם יהיו מורסיסטים .
גם בין העשרה האלה – אם אתם חושבים שהם מחויבים ובאמת מתאמנים במשך שבועיים בין המפגשים – אתם טועים טעות מרה …. יש רק ארבעה או חמישה שבאמת משקיעים ומתאמנים קשה .
לכן, הגעתי למסקנה שאם ההר לא יבוא למוחמד אז מוחמד יבוא אל ההר.
אז מה שקורה עכשיו, זה שאנחנו עושים מפגשי אונליין פעמיים בשבוע בימי א’ ובימי ד’ ואחת לשבועיים, גם מפגש פרונטלי במרכז למדעים בהרצליה.
ובנוסף , לקחתי על עצמי לחנוך אישית חובבים שרוצים ומתקשים ואני לא רוצה לאבד אותם.
התחלנו בסוף אוקטובר והיום אחרי פחות משלושה חודשים , החברה כבר שולטים די טוב ב 25 סימנים . לדעתי, הישג לא רע בכלל.
נכון שיש תוכנות מצוינות ללימוד מורס ולא צריך מדריך, אבל , הן לא תוכנות קסם ! אין כאלה ! התוכנות האלה יעשו אתכם מורסיסטים , אם תתאמנו איתן באופן יום יומי במשך כמה שעות ביום , אין לצערי שום קיצורי דרך ! אפשר בהחלט ללמוד מורס עם תוכנה ייעודית, אבל, זה דורש ה מ ו ן ה מ ו ן התמדה ומשמעת עצמית .
אז איך לומדים מורס ?
יש שלוש שיטות :
השיטה המסורתית
שיטת פארנסוורת’
שיטת קוח
השיטה המסורתית – מתחילים במהירות מאוד נמוכה של כ חמש מילים בדקה, כאשר כל היחסים בין הקוים לנקודות והריווח בתוך האות ובין האותיות ובין המילים, הוא תקני מההתחלה ולא נוגעים ביחסים האלה – כלומר, אם נקליט מורס תקני במהירות חמש מילים בדקה וניקח את ההקלטה ונאיץ אותה, עדיין, המורס יהיה תקני לחלוטין וכל היחסים ישמרו בכל מהירות . ככה למדו מורס מימי מרקוני ועד הופעת המחשבים . היו מכונות עם סרטי נייר מנוקבים ועל המכונה הייתה חוגה גדולה ואפשר היה להאט או להאיץ את הריצה של הסרט ע”י סיבוב החוגה . בבית הספר הימי הייתה לנו מכונה כזאת ובחיל הים הייתה לנו בדיוק אותה המכונה . אז ככה, במהירות של חמש מילים בדקה , למדו במשך כמה חודשים את כל האותיות הספרות והסימנים ומשהושגה שליטה מוחלטת בכל סימני המורס, התחילו לסובב את החוגה בהדרגה ימינה למהירות 6 ובמשך כמה ימים שלמים היה צריך להסתגל למהירות זו ואחר כך 7 ושוב כמה ימי הסתגלות וככה, במשך חודשים רבים ובאימון יום יומי של שעות רבות, אפשר היה להגיע למהירות שאפשר לעבוד איתה . מכאן ברור, שהכשרה כזאת יכולה להיעשות רק במסגרת צבאית או מקצועית או מערכת כפייתית לחובבים שמתנה את קבלת הרישיון במהירות יעד מסוימת . לכן, לימוד המורס היה המגופה הגדולה ביותר להיות חובב רדיו ורק חובבים שהתמסרו לזה רכשו את המורס.
שיטת פארנסוורת’ – בשיטה זאת מתחילים ישר במהירות אות די גבוהה אך מגדילים באופן מלאכותי את הריווח בין האותיות והריווח בין המילים ולאט לאט מצמצמים את הריווח עד שמגיעים לריווח תקני ואז אפשר גם להעלות את המהירות הכללית .
שיטת קוח – זוהי שיטה שקודם כל מכתיבה את סדר לימוד האותיות, כאשר הרעיון הוא שקובעים מראש מה מהירות היעד ומתחילים מיד ללמוד במהירות היעד, ללא שום ריווח מלאכותי, במהירות וריווח תקניים. נניח שקובעים שנלמד מורס במהירות עשרים וחמש מילים בדקה, אז זאת המהירות שלומדים מהדקה הראשונה. בהתחלה לומדים רק שני אותיות לפי הסדר שקבע לודוויג קוח פסיכולוג בשנות ה 30 של המאה עשרים, קולטים במשך חמש דקות את שתי האותיות הראשונות ככה במהירות התקנית וכל אות ששומעים רושמים ואחר כך משווים למה ששודר , אם אין התאמה גדולה ממשיכים עוד ועוד במקצים של חמש דקות, עד אשר מגיעים להתאמה של 90% בין מה שנקלט ונרשם למה ששודר ואז אפשר להוסיף אות אחת נוספת ושוב מקצים של חמש דקות, עד לקליטה בהתאמה של 90% ואז עוד אות עד אשר נלמדים כל הסימנים והנה אנחנו יודעים לקלוט מורס במהירות 25 על ההתחלה .
אני למדתי מורס בשיטה המסורתית. אני חושב ששיטת קוח היא טובה, אבל מתאימה רק ללימוד עצמי ומחייבת הרבה הרבה רצון, משמעת ברזל, אימון והתמדה. גם בחירה של מהירות יעד התחלתית גבוהה מידי תייאש את הלומד במהירות. לכן, בקורס שלי אני משלב בין שיטת קוח ושיטת פארנסוורת’ – סדר האותיות נלמד לפי שיטת קוח ואנחנו לומדים לשמוע את האותיות במהירויות מאוד גבוהות אפילו של 26 מילים בדקה אך עם ריווח גדול מאוד בין אות לאות. השאיפה שלי ללמד ככה את כול האותיות ולצמצם את הריווח. כאשר תושג שליטה בכל האותיות, ברור לי לחלוטין שלא יהיה ניתן לצמצם את הריווח למהירות 26 תקנית , אז לאחר שאגיע עם התלמידים לקצה יכולת הצמצום אני ארד במהירות הכללית ואז נצמצם יותר , כאשר השאיפה שלי שכולם יוכלו לקלוט מורס במהירות 16 תקנית. ברגע שתושג שליטה במהירות תקנית של 16 מילים בדקה , נתאמן בקליטת QSO -ים אמיתיים .
בשלב זה, כבר אפשר יהיה לאזור אומץ ולעלות לאוויר.
כשעולים לאויר ששולטים רק במהירות 16 , אין שום צורך ישר לקרוא CQ , הכי טוב לדעתי , זה להתחיל להקשיב והרבה ל QSO-ים של חובבים ולהכיר את הלכות הקשר ולהתרגל ל QSB, QRM, QRN מבטאים של שידור וכל המרעין בישין ולהתרגל . לאחר מיכן , רק לענות לקריאות CQ שאנחנו שומעים את הקורא ואנחנו אלה שמחליטים אם לענות לו לפי המהירות שבה נקראת הקריאה והמובנות של הקריאה ואז אנחנו יכולים לברור מתוך כל קוראי ה CQ עם מי אנחנו רוצים לדבר וחושבים שמסוגלים להתמודד עם המהירות בה הוא משדר. אחרי כמה עשרות או מאות QSO-ים כאלה, שרק ענינו לקריאות CQ שבחרנו עם פינצטה , אפשר לאזור אומץ ולקרוא CQ ולהתמודד עם כל מה שיפול עלינו בחזרה … גם שאנחנו קוראים CQ כדאי מאוד שלא לקרוא במהירות גבוהה מזאת שאנו מסוגלים לקלוט – לעיתים קרובות , העונה יענה במהירות בה נעשתה הקריאה ואפילו אז, אם הוא מפציץ ואתם לא מספיקים לעקוב אחריו , לא בושה לבקש בנימוס QRS .
אנחנו בקורס עוד לא שם …. יזרמו עוד הרבה מים בירדן – אבל זה יגיע .
לסיכום , אין שיטות פלא ! לא משנה איך תלמדו מורס, אתם קודם כל תצטרכו רצון, הרבה משמעת והרבה הרבה אימון ואימון ועוד אימון .
אני מכין קורס מקוון, הקורס בנוי בשלבים , כאשר כל שלב ממוספר והרעיון שאין לעבור שלב לפני שמושגת שליטה מוחלטת בשלב שלפניו . הקורס יעלה בקרוב באתר האגודה – גיל 4Z1KD מכין את התשתית להעלאת הקורס לאתר .
לגבי שידור מורס , זה דבר שאפשר ללמוד אחר כך , קליטה ושידור הן שתי מיומנויות שונות. אפשר לחולל מורס מושלם ממקלדת מחשב ואפשר להתחיל לעשות QSO-ים בלי ממש לדעת לשדר, אבל לדעת לקלוט חייבים .
ברגע שכבר הושגה שליטה בקליטה ומקצב המורס כבר יושב טוב בראש, כל אחד יכול ללמד את עצמו לשדר.
ישנם מפתחות מכניים ידניים לחלוטין שנקראים מפתחות ישרים וישנם מפתחות מכנים חצי אוטומטיים שנקראים באגים .
ויש מפתחות שנקראים פדאלים והם אוטומטיים לחלוטין, הם מחוללים קוים ונקודות מושלמים באמצעות חומרה שנקראת keyer שיכולה להיות חיצונית או מובנית בתוך המקמ”ש .
היתרון במפתח מכני זה שהוא תמיד עובד ולא תלוי בשום keyer . החיסרון במפתח מכני ישר, הוא שאי אפשר לאורך זמן, להחזיק מהירות גבוהה ומתעייפים מהר ויורדים במהירות … מפתח מכני באג או פדאל אלקטרוני פותרים את הבעיה הזאת .
אין שום מניעה להתחיל ללמוד לשדר מההתחלה עם מפתח חצי אוטומטי באג או פדאל – זה עניין של העדפה אישית.
אני באופן אישי משדר רק עם מפתח מכני ישר, זה מה שעשיתי אתו קשר מבצעי צבאי ורק זה מה שאני מכיר, אני לא יכול להפגיז איתו צרורות במהירות 35 , אבל ככה אני רגיל. כדי לעבור לפדאל אצטרך ללמד את עצמי לשדר מחדש … המפתח שאני משתמש בו הוא speed-x מקורי מפליז משנות ה 40 של המאה 20 .
יש מועדון שנקרא “מועדון המפתחות הישרים” או באנגלית SKCC – Straight Key Century Club התקשורת בין חברי המועדון בתדרי המועדון חייבת להתבצע עם מפתח מיכני . המון חובבי רדיו חדשים שמתחילים במורס, מוצאים במועדון זה בית חם ומקום מעולה להתחלה מתונה וסובלנית לחובבים חדשים שזה עתה התחילו במורס . אז מי שחדש במורס ועושה צעדים ראשונים כדאי מאוד שיתחיל במועדון הזה, המחיר הוא להשתמש במפתח ישר או באג …
אני מאוד נהנה בתחביב ה”חדש” – והכרתי המון אנשים נפלאים שעזרו ועוזרים לי להיכנס עם רגל ימין ובצורה חלקה לתחביב.
בברכת 73 אמיר 4X5AR
