רון
גנג מדבר על
אמנות ורעיונותיו
ציוריי
ניזונים
מהקשר העמוק שלי עם אדמת צפון הנגב.
האמנות
שאני אוהב
אינה מנסה להיות מתוחכמת, אלא היא תמימה ומדברת בקול שקט ממעמקי התודעה
לאותה רמה
של הצופה.
בתקופה
הזאת,
העולם האמנותי עסוק ב"אמנות עכשיוית" המתייחסת לסוגיות חברתיות
ופוליטיות של היום. אני הייתי רוצה
לחשוב על האמנות שלי כאמנות של ה"עכשיו הנצחי", מצב תודעה שבו הצופה
חווה את הרגע כמכלול נצחי שמעבר לזמן.
וסילי
קנדינסקי,
המוכר כאבי הציור האבסטרקט, בילה את שנותיו האחרונות בפריז תחת הכיבוש
הנאצי כשהוא
סבל ממחלה קשה ותנאים סביבתיים קשים.
לעומת זאת, אין בעבודותיו אפילו רמז קטן לסביבה חונקת זאת. במקום זה, הוא המשיך לשאוב מעולמו הרוחני
הפנימי המפותח, ויצר ציורים מרתקים ביותר המעבירים תחושות של יקום יפה
ומופלא
שמעבר לעולם הזה.
ציורי
הנוף שלי
מצויירים באוויר הפתוח. אני מעדיף
לצאת לתוך המדבר ולעבוד בבדידות ללא הפרעות. העבודה
מתקדמת על ידי תהליך של התבוננות ישירה בטבע. רעלות
ומחסומים מוסרים מהעיניים, ועומקים של צבעים
ויחסים
מרחביים מתגלים. למעשה, פעולת הציור
דומה לסוג של מדיטציה הגורמת להגברת המודעות. כאשר
אני נמצא בשדה, מה שתרחש על בד הציור נראה כהשתקפות
מופחתת של כל מה שאני חווה. אולם,
כאשר אני חוזר ומתבונן בציור מתוך כותלי הסטודיו, מתברר שעל הבד מועברת
החיוניות
של החוויה הגדולה יותר.
לפעמים
אני מרגיש
שבעצם זה הנוף שצייר את עצמו, ולא האמן.
אני רק הכלי שבאמצעותו מה שצוייר רשם את נוכחותו.
רון גנג
הזכויות שמורות
ע"י האמן
אשתדל לענות
לכל שאלה והערה על העבודה שלי.
כל
הזכויות שמורות ע"י האמן
אשתדל
לענות לכל שאלה והערה על
העבודה שלי.
נא להנות !
שלכם,