לצייר ישירות מהטבע - זה הדבר האמיתי" י"
עבודות
ממוינות לפי שנת ביצוע:
הפוליטיקה של הנוף
מניפסט
_____________________________
פוליטי – מהמילה היוונית "פוליס" = עיר, מדינה.
מדינה = שלטון של חברה אנושית מאורגנת על שטח אדמה מוגדר.
האם החברה של מדינה מסוימת
הומוגנית? לא בהכרח. בתוך מדינה יש קבוצות עם אמונות והשקפות
שונות, שבין אלה יש הרוצות להשליט את השקפות עולמם על כלל המדינה. כמו כן,
יש קבוצות "לאומיות" שונות שקובעות לעצמן זהות ייחודית המאופיינות
ע"י שפה, דת ותרבות.
לתוך כל זה נולד האדם. בהתחלה
הוא כמו לוח חלק. העולם החדש, שלתוכו הוא נולד, כולו עושר קסום
המציף את החושים. כעבור זמן לא רב הסביבה האנושית שלו מלמדת אותו
שפה, ובהדרגה המילים מקבלות יותר כוח ומתווכים בינו ובין העולם. הקשר
הישיר עם מה שבאמת קיים נאבד, ולבסוף הופכים אותו לייצור "פוליטי"; הוא
רואה את זהותו כחלק מקבוצה מסוימת. קבוצות שונות מכריזות "האדמה
הזאת היא שלנו" ולעתים נלחמות זו בזו עבור השליטה.... כל זה ידוע.
בנסיבות שלתוכן נולדנו אין ליחיד מנוס ממצב זה. הוא זקוק למשפחה, לשבט, לעם ו/או מדינה בשביל ההישרדות הפיזית שלו.
ובכל זאת, ניתן לבדוק את הזהות האנושית שוב...
אפשר למקד את המודעות שלנו אחרת: האדם שייך לאדמה, במקום שהאדמה שייכת לאדם. (האדמה ממשיכה להתקיים אחרי שהאדם נעלם.)
כאשר משנים את ההתמקדות הזאת -
היחס שלנו לסביבה משתנה. האדם קיים בהרמוניה עם הסביבה שלו,
וכדור הארץ שוב לא בסכנה. לא נבזבז את חיינו על הרס הדדי ויצירת
אומללות.
זאת המטרה – לצוף מעל ולנטרל את
הסכסוכים – לחיות ולראות את נחלת האדם במלוא יופייה. להיות
חלק מהיקום, ולא נטע זר ומנוכר בתוכו. לתודעה זו לא מגיעים
ע"י לחימה בקבוצות אחרות שגוררת אותנו לתוך הבוץ.
זאת השאיפה של האמנות שלי:
אין דגלים או סמלים לאומיים מכל סוג. יש רק החיבור לאדמה, לשמיים, ולכוח הטבע שמעצב ונראה בכל.
זאת האג'נדה הפוליטית של האמנות הזאת.
רון גנג
26.1.2010
מהתערוכה הנוכחית בקיבוץ אורים
כשבתל-אביב, נא לבקר בגלריה שטרן
ברחוב גורדון 30, ולבקש לראות את ציוריו של רון גנג.
מעריב - זמן נגב, 5.3.2010